ערעור בעניין גז"ד שניתן בביצוע עבירות של בנייה ללא היתר- נדחה

בפני ערעור המאשימה על גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה מיום 10/6/08 בתיק עמ"ק 1136/08, כב' השופט מסארווה (להלן: "בית משפט קמא") לפיו הורשעה המשיבה בביצוע עבירות של בניה ללא היתר ונגזר עליה לשלם קנס בסכום של 25,000 ש"ח וכן לחתום על התחיבות עצמית בסכום זהה להימנע מלעבור אותן עבירות. הערעור מופנה כנגד קולת העונש. 

המשיבה היא חברה המפעילה לולים. המשיבה הודתה כי בנתה שלושה לולים בשטח של 4450 מ"ר, מבנה נוסף ששטחו 28 מ"ר, מבנה שירות בשטח של 310 מ"ר ובנוסף גידרה את המבנים בגדר היקפית שארכה 570 מ"ר. סה"כ שטח המבנים שנבנו ללא היתר 4788 מ"ר. כאמור גזר בית משפט קנס בסכום של 25,000 ש"ח. על סכום זה נוסף חיוב בכפל אגרה בסכום של 17,8882 ש"ח. המשיבה חויבה לחתום על התחיבות בגובה 25,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירות זהות וכן חויבה בהריסת כל הלולים והמבנים.

בית משפט קמא הביא במסגרת שיקוליו שני נתונים עיקריים.האחד הוא שהתנהל בפניו תיק פלילי נוסף שעניינו עבירה של ניהול אותם לולים כעסק ללא רישיון. העדר רישיון העסק נבע מהעדר רישיון הבניה. מכאן ראה בית משפט קמא זיקה בין ההליך הפלילי והעונש שנגזר שם בעניין העבירה על חוקי רישוי העסקים ובין הליך האישום בגין בניה ללא היתר. בנוסף הביא בית משפט קמא במסגרת שיקוליו השתלשלות של עובדות ייחודיות למקרה זה. הקמת הלולים נעשתה כאשר ברקע מתקיים הליך של הוצאת אישורי בניה. הליך זה התעכב מסיבות שונות. בין לבין אושר תכנית סלילתו של כביש 9. תוואי הכביש החדש שאושר עובר במקרקעין בהן נבנו הלולים. כתוצאה מכך חויבה המשיבה למעשה לפנות את הלולים שנבנו מהמקרקעין שהופקע לטובת סלילתו של הכביש. 

החלטתי לדחות את הערעור.

אמנם הקנס שגזר בית משפט קמא נוטה לקולה, במיוחד כשמביאים בחשבון כי מדובר במקרה זה בעבירה כלכלית של עסק כלכלי שבנה ללא היתר. במקרים רגילים היה הקנס צריך להיות לפחות כפול מזה שנגזר. אלא שבמקרה זה הובאה בחשבון ההתפתחות שארעה ולפיה עוכבה הוצאת היתר הבניה, על אף שלכאורה אישרה הועדה המקומית את הקמת הלולים, ובסופו של דבר ועקב שינוי התוואי המתוכנן של כביש 9 חויבה המשיבה בפינוי הלולים. נימוקים ייחודים אלו שהובאו בחשבון ע"י בית משפט קמא אכן הצדיקו התחשבות מסוימת והקלה בשיעור הקנס שנגזר.

בנסיבותיו המיוחדות של המקרה לא ניתן לאמור כי שגה בית משפט קמא כאשר הקל עם המשיבה במידה המצדיקה את התערבות בית משפט זה בגזר הדין. אמנם יתכן לו היה מובא העניין בפני בבית משפט קמא כי אז הייתי גוזר עונש חמור יותר. ואולם כדי שאתערב במסגרת ערעור בגזר הדין יש להשתכנע כי נפל פגם של ממש בשיקול דעתו של בית משפט קמא וכי העונש חורג לקולא, בנסיבות המקרה, חריגה קיצונית מרמת הענישה הראויה. סבור אני כי בנסיבות המקרה, הגם שהעונש מקל עם המשיבה, לא ניתן לומר כי החריגה מרמת הענישה היא במידה המצדיקה את התערבות בית משפט זה בגזר הדין, הכול בשים לב לנסיבותיו הייחודיות של המקרה.

אשר על כן הערעור נדחה.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין בדואר.    

ניתן היום ג' בתשרי, תשס"ט (2 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.

הקלדנית: עדי שיטרית